ביקורת

פותח קופסה: נפש יהודי הומיה
מאת: עמוס אורן
בדרך שלהם
גולן אזולאי. בדרך אל הלב
(Play records)

אלבום בכורה מפתיע, אאוט אוף דה בלו, לשחקן תיאטרון וטלוויזיה שנעלם לנו לפתע, וחזר כזמר נעים קול ויפה שירים, ויותר מזה כיוצר שעבר מתשובה וחזרה אל השורשים, בין היתר במסגרת התזמורת האנדלוסית שבה הוא מנגן בגיטרה ובעוד.


"בדרך אל הלב" הוא פרי עבודה של שנים מספר, שבמהלכן טופטפו כמה שירים לרדיו (כמו "אדון מנהל" ללחן של מוריס אל מדיוני, שהניח את היסודות לתהליך החקירה והחיפוש העצמי, או "רוקד ולומד" שנכתב בהשראת לחן עממי אלג`יראי) והוא כולל 11 שירים שמספקים מבט מבפנים - הוא לבד, בזוגיות, במשפחה - למסע אל האמונה ואל ההתחזקות.
 
כאמור, אזולאי הוא זמר נעים ביותר, וכתיבתו סיפורית וקולחת. בנינוחות ובנעימות שהוא משרה על סביבותיו הוא תואם שולי רנד, שחקן שחזר בתשובה והפך לזמר. התשובה לשאלה היא אם הוא ניחן בכריזמה בימתית דומה, תינתן בהופעות.
 
השירים, על כל פנים, מאוד מגוונים. לא רק בגוונים דתיים-מסורתיים (שגם הם, כמו אצל רנד, חפים ממסיונריות), אלא גם אתניים שורשיים ("לונה" דמוי-לדינו, או "מצידי" באווירת דיוואן), וגם יציאות מרתקות כמו "היית מלך" שהוא שיר פרידה והספד אבל  בנימה עליזה ושמחה, או "בערב ששי" האולד-פאשן, שמוטי פליישר היה מאמץ בשמחה לפני יותר מ-35 שנה. ובכלל, קשה שלא לאהוב את גולן אזולאי.